סדרת הטוויטר הראשונה “החרא שאבא שלי אומר” יורדת מהמסך בשל רייטינג נמוך במיוחד. לפני כמה חודשים ראיינתי את הכותב המבריק שלה למוסף הארץ - אז הוא עוד נראה כמישהו שהצליח להמציא את הגלגל. היום אפשר להגיד שלא הכל עובד במעבר בין מדיומים שונים.
מורידים את השאלטר של האינטרנט
בסוף השבוע פורסמה בגיליון יום שישי של הארץ כתבה שלי על האירועים האחרונים במצרים וההשלכות העתידיות שלהם על חופשיות המידע ברשת האינטרנט.
הנה חלקים ממנה:
המהנדסים שעבדו במשמרת לילה בבניין האפרורי ברחוב רעמסס 26 בקהיר - כארבעה קילומטרים מכיכר תחריר - אולי לא הבינו עד הסוף את המשימה שהוטלה עליהם. אבל ב-28 בינואר 2011 הם עשו היסטוריה. בלחיצה על כמה כפתורים, או באמצעות הפסקת זרם החשמל, נותקו מהאינטרנט חמש ספקיות התקשורת המרכזיות במצרים. בכך הפכה מצרים למדינה הראשונה בהיסטוריה שהצליחה לנתק את עצמה כמעט כליל מרשת המחשבים הגלובלית.
שלטונו של חוסני מובארק בא אל קצו בדיוק שבועיים אחר כך, אבל מומחי מחשבים סבורים כי “ההחשכה” היזומה היא דווקא ניצחון טכנולוגי למשטרים אוטוריטריים. לדבריהם, אם הדבר היה נעשה מוקדם יותר, לפני שהמפגינים הצליחו להתארגן וסירבו לעזוב את כיכר תחריר, הנשיא אולי לא היה מאבד את כיסאו.
ל”הישג המצרי” עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת. בעבר הצליחו מדינות אוטוריטריות כמו סין, צפון קוריאה ובורמה לחסום גישה לאתרים ביקורתיים, למלות חיפוש שונות או לדואר האלקטרוני, אבל במצרים ניתקו השלטונות את 20 מיליון משתמשי האינטרנט מהעולם החיצון. “מנהיגי מצרים מצאו את כפתור הכיבוי של האינטרנט”, סיכמו עורכי “ניו יורק טיימס”.
איך תהפוך להיות מנהל? האנשים הבכירים ביותר בעולם העסקים של אמריקה מגלים את הסודות האישיים שלהם. הכתבה שלי במגזין דה-מרקר האחרון.
עמק הסיליקון משנה את פניו: סטיב ג’ובס יצא לחופשת מחלה, לארי פייג’ תופס פיקוד ומארק צוקרברג הצעיר מאיים על כולם. כתבה שלי במוסף הארץ
Our Amazing Coast-to-Coast trip.
From San Francisco to New York in 5 weeks.
View Interactive Google Map
מארק צוקרברג מככב השנה לא רק בסרט “רשת חברתית”, אלא גם בספר שבו הוא מספר את מאחורי הקלעים של פייסבוק.
ראיון שלי עם מחבר הספר “האפקט של פייסבוק”, דיוויד קירפטריק.
שלא יעבדו עליכם
הכתבה שלי על ג’יימס רנדי. הקוסם לשעבר שיצא נגד אורי גלר, עכשיו תוקף את היורשים שלו, ואפילו יצא מהארון אחרי גיל 80
Why the Internet looks like a monopoly table
“רשת האינטרנט נחשבה בעבר למודל של שוק חופשי ולהתגלמות הטהורה ביותר של תחרות, אז למה היא נעשית דומה יותר ויותר ללוח של משחק מונופול? רוב התחומים החשובים נשלטים כיום על ידי שחקן דומיננטי אחד או מתפקדים כאוליגופולים: החיפוש שייך לגוגל, רשתות חברתיות לפייסבוק ומכרזים לאיביי”.
טים וו, חוקר אינטרנט.
מתוך הכתבה שלי על מונופולים ברשת
TheMarker Magazine
מסכים שלימודי הכלכלה הם תיאורטיים מדי. הקורס הכי טוב שלי באוניברסיטה היה בהיסטוריה כלכלית - אצל המרצה שעשה את המחקר. http://bit.ly/hpYYTe
Diplomats Help Push Jet Sales on Global Market http://nyti.ms/gM8F1R
#GQ sold 11k, #Glamour 2k. Why #iPad magazine sales aren’t improving
http://on.mash.to/ewKmlC
Last year I had an apple cider and a cookie during Christmas at the San Francisco’s Omni hotel. The good thing about America is that if you had it once, it’s already a tradition.
דב יודקובסקי - הראיון
העורך האגדי דב יודקובסקי הלך הבוקר לעולמו. לפני כמעט עשור, אחרי שזכה בפרס ישראל, ראיינתי אותו למוסף הארץ.
ידיעות סירב באותה תקופה לראיין את יודקובסקי. הוא התראיין ל”הארץ” ול”מעריב”, אך העיתון של עופר נמרודי החליט לבסוף לגנוז את הראיון.
כך הסביר בזמנו יודקובסקי את ההתעלמות ברחוב מוזס. ”אני לא יודע למה לא כתבו ב’ידיעות’ על זכייתי בפרס. הם אמרו שהכתבת פיספסה את זה. ייתכן שזו ידיעה כל כך חשובה וב’ידיעות’ פשוט רצו להצליב את האינפורמציה ולבדוק אם זה באמת מה שקרה. הם גם חיכו ולא נתנו צילום שלי באשמתי, בגלל שלא השארתי אחד כזה בארכיון. מה אתה רוצה שאני אגיד? זו צריכה להיות בעיה שלהם ולא שלי. הפרס הזה הוא מאוד נעים, אבל תשאיר לי את המחשבות הפרטיות שלי. אני לא חושב שקבלת פרס ישראל מהווה מועד לסגירת חשבונות”.
החשבונות, במקרה של יודקובסקי ו”ידיעות אחרונות”, מורכבים. הם כוללים את כל מה שבונה סיפור עיתונאי מהסוג שיודקובסקי כל כך אהב להגיש לקוראיו כעורך, רק שהפעם הוא עצמו הגיבור הטראגי, אף שלא יודה בכך לעולם. זה סיפור שמתחיל בהצלחה פנומנלית, ממשיך בבגידה שרירותית, עובר לנקמה מתוקה ונגמר בנפילה, לפחות חלקית. יודקובסקי שאחרי “ידיעות” לא חזר עוד להיות מה שהיה ואפילו פרס ישראל שלו אינו אלא נחמה פורתא.
והנה הכתבה המלאה, כפי שפורסמה ב”הארץ” באפריל 2002.
